עם בוא החורף, לפני שהשמיים נפתחים לגשמים, יש להקפיד בכל בית ובניין על איטום גגות, שהם המקומות הרגישים ביותר בכל מבנה והכי מועדים לפורענות בתחום חלחול מים לתקרות, דירות ולמעטפת החיצונית של הבניין.
עם בוא החורף, לפני שהשמיים נפתחים לגשמים, יש להקפיד בכל בית ובניין על איטום גגות, שהם המקומות הרגישים ביותר בכל מבנה והכי מועדים לפורענות בתחום חלחול מים לתקרות, דירות ולמעטפת החיצונית של הבניין.
עושה רושם כי איטום גגות, נתפס לעיתים כהליך שאפשר לדלג עליו מדי כמה חורפים, אבל לא כך הוא הדבר. הזנחת איטום גגות עלול לפגוע ולערער יציבות של בניין חלילה עד לקריסתו.
איטום גגות צריך להתבצע במקרה של איטום באמצעות זפת בערך כל 3 שנים ואיטום באמצעות יריעות ביטומניות, אם אלה נפרשו מלכתחילה באטימות מירבית, אמורים להחזיק מעמד עד כ-10 שנים.
אולם, לא רק שיטת האיטום קובעת את תכיפות האיטום, אלא גם השימושיות של הגג. גג שנפרשו עליו יריעות ביטומניות, אבל הוזזו עליו חפצים כבדים שפגעו באטימותו, ויצרו סדקים, דורש ומיד- כבר לפני החורף איטום גגות מחדש, כמו גם גג מזופת שנסדק וכו'.
עוד לפני בוא הגשמים כדאי מאוד להעביר את הבניין איטום גגות, שיהיה מוכן "למתקפת" המים ולנזקים ולרטיבות שהם עלולים לחולל אם גג הבית או הבניין או כל מבנה אחר, אינם אטומים כהלכה, או שבוצעה בהם אטימה חובבנית שנתגלתה כאטימה לא הרמטית , שנוצרו בה סדקים, שהיא אינה אטומה ומגינה, אשר מי הגשמים עלולים לחלחל דרכה.
מים – מטבעם זורמים ומחלחלים דרך הסדק או הנקב הצרים ביותר, הם לא זקוקים ליותר מעשירית מנקב בגודל מיקרוסקופי, דרכו הם יחלחלו בלא שליטה. חלחול כזה שלא במודע, עלול לגרום למים למצוא את דרכם אל קירות הבניין כולו, ולערער את היציבות שלו, לפגום בחסינותו וחלילה לגרום לקריסתו.
קיימות 3 שיטות נפוצות לאיטום גגות, כאשר כל אחת מהן מותאמת לסוג גג שונה.
שיטת איטום גגות בזפת, היא השיטה "העתיקה" ביותר והיא נהוגה ופופולארית גם כיום, בעיקר בשל העלות הנמוכה שלה. אבל עם זפת צריך לדעת להתנהג. זפת היא עיסה סמיכה שיש לדעת ראשית כיצד להכין אותה ומקובל למרוח לפחות שתי שכבות ממנה, ואם מצבו של הגג דורש, גם שלוש שכבות. את הזפת יש למרוח כך שתיצור הגנה הרמטית, אטומה כליל ולא תשאיר שום פתח או רווח ולו הצר ביותר שיהא חדיר למים.
החיסרון היחידי של זיפות גגות, הוא בצבעה השחור שקולט חום בקיץ ומחמם את כל הבניין, אם כי נוהגים למרוח על הזפת שכבת דבק אקרילי לבן כדי לכסות על השחור.
השיטה השנייה הנהוגה לצורך איטום גגות, היא שימוש ביריעות ביטומניות מחוממות, אותן פורשים על גג והיא מתאימה לגגות העשויים מבטון או בטקל או גגות מרוצפים, עליהם הולכים.
האיטום מתבצע באמצעות פרישת שתי שכבות של יריעות המונחות היטב על שטח כל הגג ועליהם מניחים שכבת אגרנט לבן.
יריעות ביטומניות משמשות גם לאיטום קירות ומרצפות. יתרונן הוא בכך שיש להחליפן רק מדי כ-10 שנים לעומת תכיפות חידוש האיטום בשיטות אחרות קיימות ובנוסף היריעות הן לבנות, ואינן מושכות חום למשל כמו הזפת.
שימוש ביריעות ביטומניות אידיאלי לאיטום גגות, מרפסות או גגות מרוצפים ואיטום תקני הלכה למעשה, צריך להתבצע כאשר פורשים יריעות ביטומניות מתחת לריצוף, אם כי אנשים רבים נרתעים מהתהליך הארוך ובוחרים לאטום מעל הריצוף הקיים.
איטום גגות באמצעות התזה הוא אפשרות נוספת לאיטום גגות, כאשר החומרים המותזים הם פולמריים ואידיאליים לשימוש גם על אריחים כמו קרמיקה, שיש, פורצלן, גרנוליט ועוד.
מריחת חומרי האטימה נעשית לאחר הכנת משטח האיטום, וניתן להשתמש בחומר שקוף או צבעוני ישירות על גבי הריצוף ולקבל איטום מהיר והרמטי תוך 48 שעות.
יתרונות השימוש בהתזת פולימרים הם במתן פתרון מיידי לבעיות של נזילות ורטיבות מתחת למשטחים מרצופים, אם כי המצב האידיאלי הוא להרים את כל הריצוף ולהניח את היריעות. בנוסף הם אינם סופגים לכלוך, יש להם כושר עמידות גבוה בפני שחיקה והתוצאה המתקבלת בהחלט נאה למראה, חלקה ומבריקה.
החיסרון הוא בכך שזהו לפעמים פיתרון זמני, ובכל מקרה כאשר הרצפה סובלת מרטיבות והמים כבר מחלחלים בתוכה, לא יהיה מנוס מלבצע הרמה יסודית של כל הריצוף, פרישת יריעות ביטומניות מתחתיו, שיהודקו כהלכה ויאטמו כל רווח או סדק הכי צר, וימנעו חלחול של מים שהנזק שהם מסוגלים לגרום למבנה בתוכו מחלחלים מים, הוא כמו קריסה של ערימת קלפים שאינה מסודרת כהלכה...
