פרשת תרומה//הוראות הפעלה - סוד ההתחברות אל הלב
⭐"חומר"- כסף, בגדים יפים, בתים מעוצבים, מכוניות מרשימות, תכשיטים, גאדג'טים, נסיעות לחו"ל…
מי לא רוצה?
מרבית האנשים רוצים לחיות ברווחה, שיהיה כסף לכל דבר שחשקה בו נפשם.
מה שיאפשר להם להרגיש, נוחות, איכות, ביטוי עצמי ובטחון.
⭐ה"אחר"- הורה, בן זוג/בת זוג, הילד/ה, החבר/ה...
מי לא רוצה שהם יהיו בדיוק מה שאנחנו רוצים שהם יהיו, ויתנו לנו בדיוק את מה שאנחנו רוצים לקבל.
לעיתים אנחנו מתבלבלים לחשוב ש⭐"חומר" או ה"אחר"⭐, יעשו אותנו מאושרים.
אבל האושר והבריאות מגיעים מחיבור אל הנשמה והלב, ולא אל ה"חומר" ולא מה"אחר".
מחיבוק אוהב ולא מחשבון הבנק.
העניין הוא שה"חומר" וה"אחר" מבלבלים אותנו לחשוב שבלעדיהם לא נהיה מאושרים
וכך קורה שאנחנו משתעבדים לאמונות השגויות שבתוכנו.
בני ישראל בתקופת התלמדות במדבר, הם יצאו מעבדות ועכשיו עליהם ללמוד איך להיות בני חורין.
ואנחנו בימינו אנו, צריכים ללמוד איך להיות בני חורין כל הזמן, כי בעוד שנדמה לנו שאנו חופשיים,
יש לרובנו נטייה להצמד למסגרות. מסגרות של מציאויות שלא תמיד נעימות לנו.
מסגרות של אמונות שמגבילות אותנו. מסגרות של הרגלים שמשאירים אותנו באותו הרדיוס כל הזמן.
אחת מהעבודות המשמעותיות שלנו היא לפרוץ את המסגרות של עצמנו. לפרוץ את כל האמונות השגויות שלנו, האמונות המגבילות שלנו- אשר מייצרות לנו גבולות. מה אפשרי ומה לא.
וכדי לעשות זאת, עלינו לפרוץ הרבה גבולות הקשורות ב"חומר"
וגם ב"אחר"- מה שאנחנו חושבים שהאחר צריך או לא צריך לעשות.
בפרשה זו, בורא עולם נותן לנו מתכון, איך לא להשתעבד…(לאמונות השגויות שלנו)
💫חלק ראשון במתכון-
"וְיִקְחוּ-לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל-אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת-תְּרֽוּמָתִֽי"
אחת הדרכים להשתחרר מעבדות היא נתינה, ולא סתם נתינה, נתינה מהלב.
כשאני לומד להיות נדיב, אני לומד שאני חלק ממשהו יותר גדול, שאני צינור.
צינור משמע- שדרכי יכולים לעבור שפע של דברים.
והשאלה היא האם אני יכול לפתוח את הצינור באמת, עד הסוף,
בידיעה שהשפע פתוח ושאין דבר שהוא באמת שלי, אלא רק עובר דרכי.
וזה יכול להיות ידע, מיומנויות, וזה יכול להיות השתתפות פיזית ותשומת לב וזה יכול להיות כסף.
ואם התרומה היא כספית- מלמד אותנו הבורא שכל אחד יכול לתת משהו, ובכך לתרום למשהו גדול כמו בניית המשכן.
בעצם הנתינה אנחנו בהשתתפות, אנחנו חלק מ, אנחנו שייכים. הנתינה פותחת את הלב ומחברת.
הנתינה מזכירה לנו שאנחנו לא לבד בעולם, ושהעולם הוא הבית שלנו.
ולכן חשוב גם ללמד את הילדים שלנו מגיל צעיר לתת, לתת מעצמכם, מהיכולות שלהם, מהיצירתיות שלהם, לתת יד ולעזור בבית ולחברים, ולתת צדקה.
וחשוב שאנחנו נזכור שבמקום לכעוס או להתמרמר על ה"אחר" (ילד, הורה, בן זוג, חבר...) על מה שהוא לא נותן לנו, אנחנו יכולים לבחור להיות בנתינה כלפיו וכלפי עצמנו- כי מיד נמלא באהבה.
💫חלק שני במתכון-
הפרשה כולה הסברים מפורטים מאת הבורא, מה על בני ישראל לעשות למען בניית המשכן.
הוא יכול לעשות את זה בעצמו, הוא הרי ברא את העולם, אבל הוא מבקש את העם לעשות
וְעָשִׂ֤יתָ... וְצִפִּיתָ֤ ... וְיָצַ֣קְתָּ... וְהֵֽבֵאתָ֤ ... וְנָֽתַתָּ֧... וְחִבַּרְתָּ֞ …
אם נשליך את זה לימנו, יש לנו הרבה מה לעשות בחיים, כדי לחיות את החיים שאנחנו רוצים לחיות.
העשייה כיוונה הוא מהפנימה החוצה
ככל שנעשה מתוך חיבור לעצמנו כך הדברים שיבנו בחיינו יתאימו לנו
ככל שנעשה מתוך חיבור לשמחה כך נהיה מאושרים ממה שיש לנו
כשאנחנו עושים מתוך רצון אמיתי, אנחנו מתחברים ללב שלנו.
💫חלק שלישי במתכון-
"וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם"
הבורא לא רשם ועשו לי משכן ושכנתי בתוכו. הוא רשם בתוכם.
כשאנחנו עובדים על המידות של עצמנו-
על הנדיבות שלנו, על העשייה שלנו, על היושר שלנו, על המוסר שלנו,
על הקבלה העצמית שלנו, קבלת השונה מאיתנו, על ענווה שלנו,
על השמחה והשלווה שלנו, על הסבלנות שלנו, על האהבה שלנו...
אז אנחנו מקטינים את ההליכה אחרי היצרים ואחרי הפחדים והחרדות,
אחרי השקרים, אחרי התסכולים והכעסים, הקנאה, האנוכיות, הגאווה, הביקורת העצמית (הלקאה)
והביקורתיות את הזולת ולשון הרע.
זו האחריות שלנו, הבחירה שלנו, העבודה שלנו
💗לדאוג ללב שלנו- שיהיה חי, שירגיש, שישמח, שיתמלא💗
וזה לא תלוי באף אדם חיצוני!
וזה לא תלוי בחומר!
זה תלוי בעשייה שלנו,
באיך שאנחנו עושים את העשייה שלנו,
עשייה מתוך אהבה מפנה מקום לבורא ולבריאה כולה
לשכון בתוכנו.
התיקון שלנו הוא אישי,
האנשים והחומר בחיינו עוזרים לשקף לנו מבחוץ פנימה
על מה עלינו לעבוד, בעבודה על המידות שלנו.
אם נזכור שהכל מתחיל ונגמר מבפנים-
אז נוכל להתחיל לחיות חיי משמעות, אושר ושמחת הלב🦄.
שבת שלום באהבה
קרן טבצ'ניק לוינסקי-להאיר את הלב
מלווה תהליכי התפתחות זוגיים ואישיים.
