כללי הנהיגה בשכרות בישראל נקבעים על פי חוק התעבורה התשכ"א 1961, שמאז חקיקתו בשנת 1961 עבר שורה של שינויים והתאמות על מנת לתת מענה להתפתחויות חברתיות שליליות, ואחת מהן היא סביב הנושא של נהיגה בשכרות. אדם נחשב לשיכור, ולא משנה כרגע אם הוא נוהג או לא, אם בדמו קיים ריכוז אלכוהול של 50 מיליגרם אלכוהול על 100 מיליליטר של דם, או לחילופין ריכוז של 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. כאשר מדובר על אלכוהול ונהיגה, הכלל מחמיר הרבה יותר, ומגדיר אדם שיכור שהנהיגה אסורה עליו אם בדמו נמצא אלכוהול בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב 100 מיליליטר דם, או 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר של אוויר נשוף.

רמת ענישה גבוהה ככלי להתמודד עם תופעת הנהיגה בשכרות

ניתן לראות, שבחינת שכרות לצורך קביעת כשירות לנהיגה מחמירה פי כחמש, מאשר הבחינה המבוצעת לאדם שאינו נוהג. החמרה זו נובעת מריבוי תאונות דרכים הנובעות מנהיגה בשכרות בשנים האחרונות, בעיקר בסופי שבוע ובעיקר על ידי נהגים צעירים החוזרים מבילוי לילי. על מנת להתמודד עם מצב זה, קבעה המדינה רף ענישה גבוה במיוחד על מנת להבטיח הרתעה ראויה לנהגים. רמת ענישה זו מגדירה שכל מי שהוגדר כנוהג בשכרות, רישיונו יישלל למשך שנתיים, ואם זו היא לו עבירה שנייה של נהיגה בשכרות, שלילת הרישיון לא תפחת מתקופה של 4 שנים. יחד עם זאת, בזאת לא מסתיימת הענישה. נהג שנמצא בדמו ריכוז גבוה של אלכוהול, רכבו יוחרם לו באותו הרגע, ורישיונו יישלל באופן מיידי עד 90 יום, ועד בירור המקרה בבית משפט.

בסך הכל, חוק יעיל, צודק ונכון

התחושה הכללית כיום בציבור היא, שמדובר בחוק דרקוני שהופך אנשים רבים לעבריינים, ומעניש אותם בחומרה רבה. יחד עם זאת, אפשר בהחלט להבין את הסיבות לכך, ואת הרצון האמיתי של המחוקק להתמודד עם בעיה זו כדי להציל חיי אדם, ואכן בשנים האחרונות ניכרת ירידה חדה בהיקף התאונות הנובעות מנהיגה בשכרות. יחד עם זאת, אנשים רבים מרגישים שנעשה להם עוול, שהם לא באמת היו שיכורים, על אף ששתו מעט אלכוהול, ובמקרים כאלה ניתן להגיש בקשה להישפט בגין העבירה.

קיימות נסיבות בהן יש מקום להקל בעונש

קיימים תקדימים בחוק, בעיקר סביב נסיבות מיוחדות כדוגמת: קריאה מאוד גבולית של כמות האלכוהול בדם או באוויר נשוף, התנהגות השוטר הבודק שלא על פי הנהלים הנדרשים וכדומה. ההתייחסות של השופטים כלפי מקרים של נהיגה בשכרות היא בדרך כלל מחמירה, אך ישנם מקרים שפשוט לא ניתן לעבור עליהם בשתיקה, וגם שופטים נוטים להקל בעונשו של הנאשם. כך למשל, במידה וקריאת האלכוהול נמצאת ברף המותר, יכול השופט לבחון את עברו של הנאשם, ולהחליט האם הוא מאמין לאותו אדם, ומאפשר לו הזדמנות שנייה. כך גם נכון כאשר ישנן בעיות בהתנהלות השוטר, ואי עמידתו בכללי הבדיקה, ויש כללים רבים כאלה. כדאי להתייעץ עם עורך דין על מנת לבדוק האם קיימות נסיבות שיכולות לסייע לכם בהקלה בעונש במקרה של נהיגה בשכרות.

המאמר בחסות עו"ד ורד חן ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

לפרטים נוספים בקרו באתר של עו"ד ורד חן :http://www.law-chen.co.il