הדיסק הקשיח הוא אחד מהמרכיבים החיוניים בחבילת המחשב שבתוכו נמצא כל המידע שלנו. מכיוון שמידת חשיבותו עליונה, חשוב להכיר אותו ולהבין מה ההבדלים בין הדגמים השונים. על כן, נסביר לכם את כל מה שצריך לדעת כדי שתדעו איך לבחור דיסק קשיח

הדיסק הקשיח, שידוע גם בשמו כונן קשיח, אחראי על אחסון כל המידע שלנו. כל מה שאנחנו שומרים במחשב ומה שמותקן במחשב נמצא על כונן הדיסק הקשיח, בין אם מדובר במסמכים, תמונות, מוזיקה, סרטים, וידאו קליפים, סרטונים, תוכנות ואפילו מערכת ההפעלה. אם חלילה נהרס הדיסק הקשיח, אפשר לומר שכל המידע שלנו נמחק יחד איתו, אך אפשר תמיד לגבות את המידע על דיסק קשיח פנימי או דיסק קשיח חיצוני נוספים ואולי גם לנסות תוכנות לשחזור מידע ושחזור נתונים. לפיכך, ניתן לומר שהכונן הקשיח הוא רכיב חומרה הכרחי למערכת המחשב הכוללת מעבד וזיכרון ולכן חשוב לדעת פרטים נוספים עליו לפני הקנייה.

מה זה דיסק קשיח ואיך הוא עובד

דיסק קשיח הוא רכיב מחשב לאחסון מידע ואחסון נתונים שגודלו נע בין גדלים שונים, כאשר העיקריים הם דיסק קשיח בגודל 2.5" אינץ' ודיסק קשיח בגודל 3.5" אינץ'. דיסקים קשיחים קטנים דומים בגודלם לקופסת סיגריות, בעוד שדיסקים קשיחים רגילים דומים בגודלם לספר קטן. טכנית, הדיסק הקשיח מורכב ממספר מגשיות קשיחות, ראש מכני לקריאה וכתיבה, מנוע ייעודי ושאר רכיבי אלקטרוניקה. הדיסק הקשיח פועל בטכניקת אחסון מגנטית ובזכותה קל מאוד לבצע מחיקות, שינויים והחלפות של מידע ונתונים. מה עוד, שבזכות הטכנולוגיה הזאת ניתן לאחסן את המידע למשך זמן ממושך. משום כך, הדרך היחידה בה באמת אפשר למחוק את כל המידע הקיים ושאוחסן בעבר היא להרוס פיזית את הכונן. בנוסף, אלקטרוניקת הדיסק הקשיח מכילה הוראות מתמטיות לצורך שיתוף פעולה עם מעבד המחשב. כיום קיימות שתי משפחות של דיסקים קשיחים וכעת נדבר עליהן.

דיסקים קשיחים פנימיים

דיסק קשיח פנימי הוא הכונן הקשיח הרגיל והטיפוסי שיש כמעט בכל מחשב, אם לא בכולם. גודלו העיקרי של דיסק קשיח פנימי סטנדרטי עומד על 3.5" אינץ' ונע בין נפחי אחסון שונים ועיקריים, כגון: דיסק קשיח פנימי בנפח 250GB, דיסק קשיח פנימי בנפח 320GB, דיסק קשיח פנימי בנפח 500GB, דיסק קשיח פנימי בנפח 750GB, דיסק קשיח פנימי בנפח 1TB, דיסק קשיח פנימי בנפח 1.5TB, דיסק קשיח פנימי בנפח 2TB, דיסק קשיח פנימי בנפח 3TB ודיסק קשיח פנימי בנפח 4TB. אם שמתם לב, לצד כל סוג נפח מוצמדות האותיות GB ו-TB; צירוף האותיות GB מציין את המילה ג'יגה-בייט וצירוף האותיות TB מציין את המילה טרה-בייט. 1000 ג'יגה-בייט שווים ל-1 טרה-בייט, בדיוק כמו ש-1000 קילו-בייט שווים ל-1 מגה-בייט. הדיסק הקשיח הפנימי מתחבר גם לספק הכוח של המחשב וגם ללוח האם.

דיסקים קשיחים חיצוניים

עם התפתחות עולם המחשבים הגיעו דרישות נוספות לאחסון, חששות גוברות מפני איבוד מידע ונתונים ונסיבות נוספות שדרשו את פיתוחן של כונני אחסון חיצוניים. בשונה מדיסקים קשיחים פנימיים שיושבים בתוך המחשב, דיסקים קשיחים נישאים יושבים מחוץ למחשב ומחוברים אליו בצורה שונה מכוננים קשיחים פנימיים רגילים. חיבורים אלו הם בדרך כלל דיסקים קשיחים בחיבור USB ודיסקים קשיחים בחיבור FireWire. דיסקים קשיחים ניידים יכולים להיות שימושיים ביותר, למשל בגיבוי מידע וגיבוי נתונים שמאוחסנים במקור על כונן קשיח פנימי. עם כל הוירוסים, הסוסים הטרויאנים, התולעים ושאר המזיקים למחשב, יהיה זה חכם לגבות את המסמכים, התמונות, המוזיקה ושאר הפריטים על-גבי כונן קשיח חיצוני. יתרון נוסף שיש לכוננים קשיחים חיצוניים הוא הניידות שלהם והיכולת שלהם להתחבר לכל מחשב עם כניסת USB או כניסת FireWire, שאותם יש כבר בכל מחשב. החיבור שלהם נעשה בפשטות ופועל על אותו עיקרון כמו דיסק און קי, אז תחשבו כמה מהיר ונוח זה לשתף קבצים בין חברים ולהעביר קבצים ממחשב למחשב באמצעות חיבור פשוט. בנוסף, כוננים קשיחים חיצוניים זמינים גם בגדלים שונים וצבעים מגוונים לנוחיות ולשביעות רצונו של הצרכן.

נפח דיסק קשיח לפי קטגוריה

אם אתם מחפשים המלצות או ייעוץ לבחירה נכונה של נפח דיסקים קשיחים על-פי דפוס שימוש תוכלו להיעזר בהסברים הבאים:

• המשתמש הביתי - דפוסי השימוש הם: גלישה באינטרנט, קריאת דואר אלקטרוני, עבודה עם מסמכים, שמיעת מוזיקה מדי פעם ואחסון תמונות של המשפחה. קנה דיסק קשיח בנפח 320GB. מומלץ 5400RPM (או יותר).
• המשתמש המתקדם - דפוסי השימוש הם: זהה למשתמש הבייתי, אך גם אוהב לפעמים לשחק במשחקי רשת ומריץ כמות סבירה של תוכנות ברקע. קנה דיסק קשיח בנפח 500GB. מומלץ 5400-7200RPM.
• עיצוב גרפי ועריכת וידאו - דפוסי השימוש הם: עבודה רבה עם תוכנות לעריכת סרטים, כמו Sony Vegas, ותוכנות לעריכה גרפית, כמו Adobe Photoshop. קנה דיסק קשיח בנפח 750GB ומעלה. מומלץ 7200RPM.
• גיימרים ומולטימדיה - דפוסי השימוש הם: שילוב של שלושת דפוסי השימוש הקודמים, כולל התקנת מספר רב של משחקים כבדים ואחסון מרובה של סרטים באיכות HD. קנה דיסק קשיח בנפח 1TB ומעלה. מומלץ 7200RPM ומעלה.

כמובן, גם אם אחרי שבחרתם בדיסק קשיח בנפח שרציתם אך עדיין זה לא מספיק לכם, תוכלו להוסיף דיסק קשיח נוסף שיפעל לצידו של הנוכחי (כל לוחות האם החדשים ומרבית הישנים מאפשרים מספר חיבורים נוספים). ואם שאלתם, אז מהירויות ה-RPM שהזכרנו מוסברות בהמשך.

סוגים שונים של דיסקים קשיחים

אם שמעתם או קראתם על מפרטים טכניים של דיסקים קשיחים ולא הבנתם על מה מדובר, הנה כמה פירושים והבהרות:

• דיסקים קשיחים USB - דיסק קשיח USB הינו דיסק קשיח חיצוני המתחבר למחשב באמצעות כבל USB. הוא פועל כמו דיסק און קי סטנדרטי ומוגדר על-ידי מערכות ההפעלה כהתקן אחסון נייד. הוא יעיל באחסון מידע לזמן ממושך.
• דיסקים קשיחים FireWire - דיסק קשיח FireWire הינו דיסק קשיח חיצוני המתחבר למחשב באמצעות כבל FireWire. הוא פועל בדומה לדיסק קשיח בחיבור USB ומהירות ההעברת קבצים די דומה בין השניים כאשר מדובר ב-USB 2.0. דיסק קשיח FireWire משולב לפעמים עם חיבור נוסף של USB וההפך.
• דיסקים קשיחים IDE - דיסקים קשיחים של הדור הישן שמחוברים ללוח האם בחיבור IDE. דיסקים אלו כבר לא בשימוש לאחר שנכנסו כוננים מהירים ויעילים יותר. דיסקים קשיחים אלו נקראים PATA ו-ATA ובתצורות שונות גם EIDE. הם הוחלפו בעיקר בגלל נפח האחסון הקטן שהציעו וכבל החיבור ללוח האם שהיה מסיבי בגודלו ואיטי בקצב הפעולה שלו.
• דיסקים קשיחים SATA - דיסקים קשיחים של הדור הנוכחי שמחוברים ללוח האם בחיבור SATA. מרבית הדיסקים הקשיחים כיום מחוברים בחיבור SATA ומהירים בכמה רמות מעל לחיבורים קודמים. בנוסף, כבל SATA דק וקטן בהרבה יותר מכבל IDE ומאפשר חיבור פשוט יותר ללוח האם ומסודר בצורה נוחה במארז המחשב. יותר מזה, דיסקים קשיחים מסוג SATA יעילים יותר בניצול החשמל מסוגים קודמים, אך מהירויות הסיבובים לדקה, או בקיצור סל"ד, שככל שתהיינה גבוהות יותר כך קריאת המידע תהיה מהירה יותר, נשארו אותו דבר כך שגם בדיסק קשיח IDE וגם בדיסק קשיח SATA תמצאו 7200RPM או 5400RPM. אם נכנס קצת יותר עמוק לפרטים נראה שיש כמה חיבורי SATA שונים וכאלו שכבר לא משתמשים בהם או שדועכים עם הזמן, כגון: SATA 1 ו-SATA 2. חיבור SATA I הוא הראשון שפותח מבין חיבורי ה-SATA והציע קצב תעבורה של 1.5Gbit (מתורגם ל-150MB/s). חיבור SATA II הוא השני שפותח מבין חיבורי ה-SATA והציע קצב תעבורה של 3.0Gbit (מתורגם ל-300MB/s). חיבור SATA III הוא השלישי שפותח מבין חיבורי ה-SATA ומציע קצב תעבורה של 6.0Gbit (מתורגם ל-600MB/s). אם תשימו לב, בכל גרסה נעשתה קפיצה כפולה מקצב התעבורה הקודם לה, אך זה לא הדבר היחידי שהשתנה בין חיבורי SATA ובכל מהדורה חדשה צומצם משקל הדיסק הקשיח ונחלש רעש העבודה. כרגע, דיסקים קשיחים SATA 3 הם הבחירה המשתלמת ביותר מבין השלושה.
• דיסקים קשיחים SAS - חיבור SAS פועל בעזרת חיבור דומה לחיבור SATA. החיבור מחליף את הדור הקודם שנקרא SCSI, נאמר סקאזי בעברית, והוא פותח בעיקר לשימוש בשרתים ובתחנות עבודה, שם שמים דגש על ביצועים מירביים. ההבדל הוא שדיסק קשיח SAS מציע מהירות סיבובים לדקה שנעה בין 10000RPM לבין 15000RPM ומבחינת ביצועים הוא מכפיל פי 3 את חיבורי SATA. מה שכן, נפח האחסון של דיסקים קשיחים מסוג SAS אינו גדול כמו דיסקים קשיחים מסוג SATA.
• דיסקים קשיחים eSATA - דיסק קשיח eSATA הוא מתחרה נוסף במגוון סוגי החיבורים שנועד לנצח את החיבורים USB 2.0 ו-FireWire 400. נאמר כי הוא מהיר פי 3 מחיבור USB 2.0 וחיבור FireWire 400, אך להבדיל מהם הוא זקוק לחיבור חשמל חיצוני, שזאת בעצם התכונה הרעה היחידה בו. כדי לכפר על כך, פותח החיבור eSATAp שהוא בעצם Power over eSATA. דיסקים קשיחים eSATAp אינם זקוקים בחיבור ה-eSATA גם חיבור חשמל חיצוני כי כבל החיבור עצמו כבר מאפשר זאת, לכן גם נקרא Power Over. בנוסף, דיסק קשיח eSATAp משלב בחיבור שלו שלל חיבורים נוספים, כגון: חיבור eSATA, חיבור eSATA USB Hybrid Port EUHP, חיבור eSATA/USB Combo וחיבור eSATAp עצמו.
• דיסקים קשיחים mSATA - דיסק קשיח mSATA בעל חיבור דומה ל-SATA שנקרא mini-SATA, או בשמו המקוצר mSATA. חיבור mSATA נראה דומה לחיבור SATA רגיל, אך קטן יותר ממנו כדי שיתאים לדיסקים קשיחים קטנים בגודל כרטיס אשראי במחשבים זעירים, כמו מחשב נייד קטן מסוג Netbook. הם נועדו לשימוש עיקרי בדיסקים קשיחים מסוג SSD שעליהם נדבר כעת.
• דיסקים קשיחים SSD - דיסקים קשיחים מהדור החדש, פחות או יותר, שמסתמכים על סמיקונדקטורים מאשר חלקים נעים. כונני SSD יכולים להגיע למהירויות אדירות פי כמה וכמה מדיסקים קשיחים רגילים ובהתאם לכך גם מחירם יקר יותר. דיסקים קשיח SSD זמין בחיבורי SATA שונים וגם בחיבורי PCI-Express לצורך השגת ביצועים מירבית.
• דיסקים קשיחים Hybrid - דיסק קשיח Hybrid הינו דיסק קשיח שמשלב בין הסוג הרגיל לדיסק קשיח SSD ונקרא דיסק קשיח משולב או דיסק קשיח היברידי. מבפנים, הוא נראה כמו דיסק קשיח רגיל, אך השוני הוא שמובנה בו שבב SSD שמשדרג את הביצועים שלו על-ידי שיפור מהירות הגישה לקבצים שנמצאים בשימוש מתמיד בזיכרון המטמון, כמו הקבצים הנטענים עם עליית מערכת ההפעלה. היתרונות בדיסקים קשיחים מסוג זה הם העובדה שהביצועים שלהם מתקרבים לביצועים של כונני SSD ושהם לא כאלו יקרים כמותם.
• דיסקים קשיחים Thunderbolt - חיבור Thunderbolt, ששמו הקודם היה Light Peak, נוצר על-ידי אינטל בשיתוף פעולה עם אפל, מפתחת מכשיר האייפון. למרות שהחיבור היה מוקדש בהתחלה לסדרת המחשבים הניידים Apple MacBook Pro, הוא נועד לשימוש עתידי גם ברכיבים נוספים ושלל מכשירים. כעיקרון, החיבור Thunderbolt משלב בין החיבור PCI-Express והחיבור DisplayPort. לפי מה שנאמר, קצב התעבורה של החיבור יכול להגיע ל-10Gb/s בעזרת כבל אחד בלבד, שזה הישג באמת מדהים.
• מערך RAID - טכנולוגיה שמשלבת מספר דיסקים קשיחים יחד לפעולה של דיסק אחד יחיד. טכנולוגיית RAID מוגדרת על-פי שלבים שנקרא מערך רייד וביניהם: RAID 0, RAID 1, RAID 2, RAID 3, RAID 4, RAID 5 ו-RAID 6. כל אחד מהם מציע איזון שונה בין שני מאפיינים: אחסון מידע וגיבויו וביצועים בשליפת מידע ובקריאתו. כעיקרון, מערכי הרייד הנפוצים הם RAID Array 0 ו-RAID Array 1; מערך רייד 0 נועד לפזר את המידע בין מספר דיסקים קשיחים ונעשה אך ורק לצורך שיפור ביצועים, כך שאם מידע מסוים אינו נגיש או נהרס בצורה כלשהי, התוצאה משפיעה על כל הדיסקים הקשיחים במערך. מערך רייד 1 נועד לשכפל את המידע בין מספר דיסקים קשיחים ונעשה אך ורק לצורכי גיבוי, כאשר בפועל כל קובץ נרשם פעמיים, פעם אחת בכל דיסק קשיח. אין צורך לפרט על שאר המערכים, אך יש לדעת לבחור בשלב הקנייה דיסקים קשיחים זהים על-מנת למנוע התנגשויות חומרה ותקלות אחרות.

פסקל תוכנה ומחשבים