המים היא הסביבה הטובה ביותר לשיפור נפח הריאות, ובעקבותיו העלאת יכולתו של היחיד לעמוד במאמצים. נקדיש רק מעט זמן למבנה הפיזיולוגי של מערכת הנשימה, ברמה המסורתית של הנושא; מטרת ההרצאה להרחיב בחלקה של מערכת הנשימה במאמץ הגופני בכלל, ואצל "גיל הזהב" בפרט.
היכולת לבצע מאמצים גופניים כמו שחיה, ריצה, רכיבת אופניים, תלויה ביכולת הגוף להפיק אנרגיה.

מערכת הנשימה מספקת חמצן לתאי הגוף לצורך תנועה, ומפנה את חומרי הפסולת, כגון פחמן דו חמצני. 
תהליך פשוט זה קורא, כאשר אנו מכניסים ומוציאים אוויר מהריאות.
פעולת הנשימה רצונית בחלקה, ובלתי רצונית גם כן; 
ניתן לשלוט בקיבולת השאיפה. אפשר לקחת יותר או פחות אוויר. אלא, ששרירי הנשימה צריכים להיות מספיק חזקים וארוכים, כדי לאפשר זאת.

ממה מורכבת מערכת הנשימה?
אף, גרון,קנה, סימפונות,סרעפת, צלעות,שרירי צלעות וריאות.

מהו תהליך הנשימה?
אם נקשיב לנשימה שלנו, נבחין בתהליך קבוע של הוצאה והכנסה של אוויר; שאיפה גורמת להגדלת נפח בית החזה, ובעקבותיו הגדלת נפח הריאות. כלומר, יותר אוויר יכול להיכנס.
הסרעפת והשרירים הבינ- צלעיים אחראים להרחבה וצמצום של בית החזה.

המים היא הסביבה הטובה ביותר לשיפור נפח הריאות, ובעקבותיו העלאת יכולתו של היחיד לעמוד במאמצים.

להלן כמה מושגים, המבהירים מה מתרחש בגופינו בעת מאמץ נשימתי:

• קצב נשימה: נשימה ברובה בלתי רצונית; אנו נושמים בלי לחשוב, גם בשינה. ככל שמתבגרים קצב הנשימה קטן.

• הסדרת הנשימה לאחר מאמץ מתבצעת במרכז הנשימה, במח המארך; פגיעה בראש, באזור זה, תגרום להפסקת הנשימה, גם אם שרירי הנשימה, הסרעפת וכו` לא נפגעו.

• מה הקשר בין הנשימה והמצב הנפשי? הנשימה יכולה להיות לפתע שטחית, מהירה, לא סדירה בגלל מתח, עצבנות ולחץ. הנשימה ארוכה ואפקטיבית כשרגועים.

מהיום: כל תנועה של גוף תיקרא אירוע אנרגטי.

5 מונחים חשובים יש לזכור:

• הספק

• מהירות

• סיבולת

• אנרגיה

• עבודה

אנרגיה:
1.היכולת לבצע עבודה.
2. אנרגיה לא נוצרת. אנרגיה לא נעלמת; היא רק משנה צורה. לחוק קוראים "חק שימור האנרגיה".
3. במשך תהליך השימוש באנרגיה, חלק הולך לאיבוד, בצורת חום;
בגוף האדם פועלת מערכת השרירים בשיטת כיווץ והרפיה; כל כיווץ זקוק לאנרגיה; את האנרגיה מספק התא של השריר; התא זקוק לפחמימות,שומנים וחלבונים כדי ליצור אנרגיה; אלה יבואו מהמזון; פחמימות: לחם,אורז,אטריות,ת"א. חלבונים:בשר,ביצים,מוצרי חלב. שומנים: שמן, מרגרינה,טחינה.

יש לזכור את השם:ATP – אדנוזין טרי(3) פוספט.

• מספק אנרגיה לכיווץ השריר, כלומר לתנועה.

• האנרגיה נמצאת בתוך מולקולה(סוג של כלי קיבול), המחוברת לעוד ועוד מולקולות.

• כשהחיבור מתנתק, האנרגיה משתחררת והשריר יכול להפיק תנועה+חום;

קיימת עוד מולקולה המפיקה אנרגיה בתא: CRP או קריאטינין פוספט.

יש לזכור: 2 החומרים הנ"ל, מפיקים אנרגיה ל10 שנ` בלבד. כך נוכל להבין למה השחיין שלנו מתעייף כ"כ מהר, וזמן ההתאוששות שלו מתארך. אך מאידך, 2 חומרים אלו מאפשרים התחלת מאמץ מיידית, ללא צורך בפירוק מזון מקדם ליצירתם.

התוצאה:חוב לגוף, המתבטא כעבור כמה שניות של מאמץ בהפסקה או צורך בהורדת הרמה. יש לחדש את המאגרים אם הפעילות נמשכת.

מושג נוסף בתהליך יצירת האנרגיה הוא חומצת חלב.
זו היא מולקולה קטנה שעוזבת את השריר, ועוברת ממקום למקום ע"י מחזור הדם; ככל שהמאמץ גבוהה יותר, כמות חומצת החלב הנוצרת גדול יותר. כמות גדולה גורמת להפסקת מאמץ, כאבים בשרירים.
אבל חוסר תנועה, איננו מאפשר שחרור של החומצה מהשריר; 
לכן: על אף הכאב יש להניע את הגוף, בדרגת קושי נמוכה, על מנת לאפשר לחומצת החלב לצאת מהשריר ומהגוף דרך מחזור הדם; 
ככל שהכושר הגופני עולה, כמות חומצת החלב יורדת, ויכולתינו לעמוד במאמצים עולה.