מהם התנאים לביטול פסק דין שהושג במרמה ?
~~להלן סקירה כללית בנושא ביטל פסק דין שהושג במרמה ודוקטרינת "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה":
מאת עו"ד גיא אורן
לעתים מתברר כי לאחר שניתן פס"ד ע"י ביהמ"ש פסה"ד הושג במרמה, שכן צד לתיק הגיש לביהמ"ש ראיה מזויפת ו/או מפוברקת ועל יסוד אותה ראיה נתפס ביהמ"ש לכלל טעות ועל כן הגיע למסקנות מוטעות בפסה"ד.
לעיתים הראיה החדשה ו/או ההונאה מתבררים לאחר שנים רבות, לאחר שפסק הדין הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל והתובע נקט הליכי הוצאה לפועל נגד הנתבע והפך את חייו לגיהינום.
בביטול פסק הדין יש כדי להפוך את הקערה על פיה ולהוכיח כי הליכי ההוצאה לפועל שנקט התובע כנגד הנתבע ננקטו שלא כדין. במקרים אלה יוכל הנתבע להגיש תביעה נוספת כנגד התובע המקורי בגין כל הנזקים שהסב הוא לנתבע, לרבות פיצויים בגין עגמת נפש.
אין ביהמ"ש פוסק אלא עפ"י הראיות שבאו בפניו. לפיכך, משנגלתה התרמית ו/או הראיה החדשה ניתן להגיש תביעה לביטול פסק דין שניתן מחמת מרמה לבית המשפט שנתן את פסק הדין. ויודגש, כי ההליך הנכון לביטול פסק הדין הנו הגשת תביעה לביטול פסה"ד ולא בקשה לביטול פסק הדין שהושג במרמה.
לאחר ביטול פסק הדין, ביהמ"ש ייתן פסק דין חדש באותה תביעה על יסוד הראיות בתיק, לרבות הראיה החדשה, ובאם הראיה החדשה שנתגלתה הנה מהותית ביותר, אפשר שהיא תביא לדחיית התביעה, שאלמלא הראיה החדשה, היתה מתקבלת התביעה כנגד הנתבע.
להלן מספר מבואות משפטיים רלבנטיים לענייננו:
1. לבית המשפט שנתן את פסה"ד הסמכות הבלעדית לדון בתביעה לביטול פסק דין, שהושג במרמה. לעניין הסמכות ראה ד"ר נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, 1991, בעמ' 599 – 610, ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ ואח' (תקדין), ע"א 417/89 אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה (4) 641, בר"ע 2582/06 ויקטור פריג' ואח' נ' עיריית אילת ואח' (טרם פורסם) (נבו).
2. בבשא 7364/05 (עליון) אהרון כהן נ' מאיר דגן נפסק כי "כבר נפסק כי "הכלל המקובל בשיטות משפט רבות שלפיו fraus omnia corrumpit - המירמה מבטלת את הכול... על כן נפסק כי בתי משפט יכולים להידרש לטענות כי פסקי דין שהפכו סופיים אינם מחייבים בשל המירמה שהייתה כרוכה בנתינתם" (ע"א 3441/01 פלוני נ' פלונית, פ"ד נח (3) 1, בעמ' 16-15)".
3. הכלל של מעשה בית דין ועיקרון סופיות הדיון נדחה מפני תרמית, המזכה את הנפגע בזכות למעין "משפט חוזר" בהליך אזרחי.
4. בבשא 21191/07 בת.א. 1950/07 (מחוזי ת"א) מ"י נ' אבי אוסקי ונעמי בלומנטל נפסק:
"18. מקורו של ההשתק השיפוטי הנובע מדוקטרינת "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה" הינו ברצון למניעת פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובמערכת המשפט, וכן במאמץ המושקע במיגור התופעה של ניצול לרעה של הליכי בית המשפט (ע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625). עקרון היסוד בשיטת המשפט הישראלי הינה, כי "אין אדם נהנה מפרי עוולתו" (ע"א 3441/01 פלוני ואח' נ' פלונית ואח', פ"ד נח(3) 1, 14 – 15; ע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית, פ"ד נ(3) 133). . .".
… על-יסוד העקרון לפיו אין לתת לתובע ליהנות מפרי חטאו, שכן מעילה בת עוולה אין צומחת זכות תביעה (ראה, למשל: 3441/01 פלוני נ' פלונית, פ"ד נח(3) 1, 15 – 16; בג"ץ 706/94 רונן נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נג(5) 389, 416; ע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(1) 837, 856; ע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית, פ"ד נ(3) 133, 142 – 143; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206 (להלן: "פרשת בנבנישתי"). עיקרון זה עלול בנסיבות מסויימות לשלול את זכות תביעתו של ניזוק (ראה: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206 בעמ' 209), וביסודו עומד החשש שמא בכך שנכיר באחריות כלפי המערערים ונושיט להם סעד, נמצא מעודדים הפרת חוק או נותנים ידינו לפגם מוסרי. נוכח הטעם העומד ביסוד הכלל האמור, דחייתה של תביעה שמקורה במעשה בלתי-חוקי או בלתי-מוסרי, תלוייה בעוצמתה של הכוונה הפלילית או חוסר המוסריות שבהתנהגות התובע. כן עלינו להביא בגדר השיקולים אם יש להעניק לתובע סעד גם את הקשר בין המעשה הבלתי-חוקי או הבלתי-מוסרי לבין התרחשות הנזק. מנגד יש לשקול את האינטרס הציבורי בהטלת אחריות על מזיק אשר גרם לנזק ברשלנותו" (ראו: ע"א 2242/03 אורה אברהם ואח' נ' עדנאן רשאד ואח' (טרם פורסם)).
ביום 25.2.10 ניתן ע"י ביהמ"ש העליון פס"ד חשוב ביותר בעניין ביטול פס"ד, שניתן במרמה ובו מפורטים התנאים לביטול פס"ד שניתן במרמה (ע"א 6019/07 משה טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ (פורסם "בנבו"). בית המשפט העליון פסק כי במקרה, שבו הראיה החדשה-ישנה התגלתה לאחר מתן פסק הדין מסיבה התלויה בצד שכנגד, הרי שיש להפחית בשיקול, שהתובע יכול היה להשיג את הראיה בשקידה ראויה ולפרש תנאי זה באופן שיתיישב עם עקרונות הצדק. כמו כן נפסק: "עוד יש לצאת מנקודת הנחה כי בעל דין אינו מעלה על דעתו במקרה רגיל כי מסמך שהוגש במשפט הוא מסמך מזויף, ולפיכך אין הוא פועל מיידית לבחינת מהימנותו של המסמך". "פסק דין שניתן על בסיס תרמית פגום הוא משורשו. סמכותם של בתי המשפט להיזקק לטענות תרמית נוגעת ליסודות ההליך השיפוטי" (ראה סעיף , 20 - 22 לפסה"ד).
הסקירה הנ"ל הנה כללית ואינה מהווה ייעוץ משפטי.
