~~צור קשר מאמרים תחומי עיסוק תמ"א 38 אודותינו דף הבית
מאת עו"ד גיא אורן.
בית המשפט העליון פסק כי אי מימוש מטרת ההפקעה משך שנים רבות לא בהכרח מצדיק ביטול ההפקעה. בפס"ד קרקובסקי (עע"ם 7859/11) נפסק: " שיהוי בלתי סביר במימוש יעדי ההפקעה עשוי להקים עילה לביטול ההפקעה ולהשבת המקרקעין לבעליהם הקודמים, אולם כפי שחזר והבהיר בימ"ש זה, מדובר בסעד חריג שיינתן רק כאשר השתהתה הרשות באופן קיצוני במימוש תכלית ההפקעה. ככלל, הטענה בדבר שיהוי במימוש מטרת ההפקעה תיבחן על רקע הפעולות שבוצעו ביחס למקרקעין המופקעים עד ליום הגשת העתירה. אולם, במקרים מתאימים ניתן לקחת בחשבון גם פעולות שבוצעו לאחר הגשתה.
שאלת סבירות פעולת הרשות במימוש תכלית ההפקעה תיבחן על רקע נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה. במסגרת בחינה זו, יתחשב ביהמ"ש, בין היתר, במשך הזמן שחלף מעת ביצוע ההפקעה; בנזק שנגרם לבעל המקרקעין עקב השיהוי במימוש תכליות ההפקעה; באופן התנהלותה של הרשות המפקיעה; בהיקפם של המשאבים העומדים לרשות הרשות המפקיעה לצורך מימוש יעדי ההפקעה; בהיקף השטח המופקע; במהותה של התכלית העומדת בבסיס ההפקעה; במורכבותם של הליכי התכנון הדרושים למימוש מטרת ההפקעה; בסיבות להשתהות במימוש מטרת ההפקעה; ובקצב מימושם של יעדי ההפקעה בחלקות אחרות במקרקעין המופקעים, הסמוכות לחלקה הנבחנת.
אף אם ימצא ביהמ"ש שחל שיהוי בלתי סביר במימוש תכלית ההפקעה, עשוי הוא שלא להורות על ביטולה, אם מצא שהנזק הנשקף לאינטרס הציבורי כתוצאה מהביטול עולה על הנזק שייגרם לפרט כתוצאה מאי-ביטול ההפקעה. בגדר שיקוליו ייתן ביהמ"ש את דעתו גם להיתכנות של מימוש המטרה הציבורית בפרק זמן נראה לעין".
