לא נעים לראות קופה ריקה שאחד העובדים דאג למלא את כיסיו במזומנים וברח ליעד לא ידוע. מכאן, מובן מדוע  גורם אחראי שאינו מוכן ליטול סיכונים דואג לבטח את עסקו מפני נזקי מעילות. אך לאחר תהליך מסורבל שבסיומו נתקבלו כספי הביטוח, שבד"כ אינם מכסים את מלא הנזקים,  צפה ועולה השאלה מדוע שלא להקדים תרופה מכה? ואכן, אם היו משקיעים במנגנונים לסיכול מעילות במערך התשלומים לא היו נחשפים לחוויה של קופה ריקה

התשובה לשאלה זו מתפצלת בין שתי גישות המנסות להתמודד עם נזקי המעילות במערך התשלומים
א) הגישה שמחפשת את הדרך הנוחה להגן על רמת המזומנים בארגון באמצעות רכישת פוליסות ביטוח לכיסוי נזקי מעילות ע'י עובדים כמקובל בתחומים כספיים אחרים. 
יתרונות השיטה: השקעה סבירה במנגנוני בקרה למניעת מעילות בארגון תוך צמצום הנזקים, אם יקרו, באמצעות כיסוי ביטוחי כמתואר לעיל

חסרונות השיטה : 
     1. פגיעה זמנית בתזרים המזומנים לאור פער זמנים בין מועד ארוע המעילה למועד קבלת הפיצוי
     2. הסכום המתקבל מחב' הביטוח אינו מכסה, בד"כ, את מלא נזקי המעילה
     3. לאחר תשלום פיצוי מגדילה, בד"כ, חב' הביטוח את תעריף הפרמיה לתקופה הבאה

ב) הגישה שדוגלת בהקדמת תרופה למכה. דהיינו, הרחבת השימוש במנגנוני בקרה והתרעה לסיכול ארועי מעילה במערך התשלומים, בנוסף לכיסוי הביטוחי האמור לעיל

יתרונות השיטה:
     1. הסיכון להתרחשות ארוע מעילה בארגון מצטמצם באופן משמעותי ביותר
     2. הקטנת תעריפי הפרמיה לביטוח מפני סיכוני מעילות סכום המתקבל מחב' הביטוח

חסרונות השיטה: השקעות נוספות בתהליך הרחבת מנגנוני ההתרעות 

לכאורה, הכף נוטה לטובת השיטה השניה במיוחד בגלל שהסיכון לפגיעה בתזרים המזומנים שואף ל- 0. לחיזוק מסקנה זו נותר רק להשלים את מהלך הרחבת הבקרות ע'מ לאתר פרצות בתהליך התשלומים.

ואכן, אנו מספקים פתרונות לחסימת פרצות המתגלות בתהליך התשלומים המיושמות כיום בארגונים מגוונים במשק, כולל: חב' בניה, עיריות, תעשייה אווירית, סופרפארם ועוד.

והצימוק שבעוגה: אם לא יתגלו פרצות בתהליך, יקבל הארגון את דוח הבדיקה חינם אין כסף

משה ירימי - רו"ח / מנמ"מ
טל'-פקס: 03-5344487    נייד: 052-4625590  
רח' לוס אנג'לס 11, קרית אונו 5522211