מנהלת חנות חברתית, (מטופלת שלי לשעבר) פנתה אלי בדחיפות בעניין פריט חשוב, שנעלם מהעסק.
"רק תבדקי לי אם זאת........ לקחה אותו!"
היא ביקשה ממני "לבדוק לה משהו". התכוונה שאגלה לה דרך ביואנרגיה אם פלונית אכן לקחה מוצר מהחנות שהיא מנהלת.
ראשית-אני מבקשת אישור לבדוק-ואכן קיבלתי 'תגובת עפעוף' חיובית.(טכניקה להתחבר עם אנרגיה שלי ולקבל תשובות כן או לא)
המבקשת היתה סוערת, מאוד רצתה לדעת! רצתה לספר לי את הסיפר, אבל לא הייתי מעוניינת, כדיי שלא ישפיע עלי רגשית מהזדהות משמיעת ה'סיפור'.
נתנה לי את פרטי החשודה, ואני בודקת-ומקבלת תשובות ש-לא. היא לא גנבה. סליחה על המילה. שם של עוד חשודה, עוד כתובת, אולי זה שם?.... לא. אני מתנצלת ואומרת שיש לי דיוק של 99%, אבל אחוז אחד, יכול לתת תשובה הפוכה.
ואז היא משתפת בסערת רגשותיה, הסיפור מתרחב, ואני שואלת אותה-כשאת חושבת על הארוע הזה-איזה צבע את רואה נגד עיניך? -ורוד, היא משיבה. זה הצבע שהבחורה (החשודה) תמיד אוהבת. "וגם-עכשיו אני רואה אדום ושחור!"
התחלתי ל"הרביץ לה תורה". לא. היא לא דתיה בכלל.
שכדאי לה לשחרר את החשד. לוותר בלב שלם על המוצר שנעלם. לסלוח למי שלקחה. שהרי כל העניין פה, ובכלל, זה איך היא עומדת בניסיון הזה. ולא דווקא מה הצדק או האמת. זאת האמת לאמיתה. ועוד הוספתי-שאם אכן תצליח להתעלות מעל עצמה, היא יכולה לקבל בחזרה את ה'גזלה'...
נפרדנו בהרגשה ממש נינוחה ומלאת תודה.
עברו שעות ספורות ושוב קיבלתי הודעה! נחשו מה קרה?????
נמצאה האבידה! "צדקת בכל מילה" היא כתבה.
עכשיו הגיעו טונות של צער ובושה, כמה הכפישה את הנערה. כמה כעסה והעליבה. כמה פגעה בה בחשדה בה!!! "אין סוף לכאב שלי" היא כתבה. "האם היא תסלח לי"....
שוב הרבצתי בה תורה, עדיין לא חזרה בתשובה, שתחזור אליה עם סליחה, פשוט סליחה, עם הודיה על ההזדמנות לתקן, לגדול,על הנס שקרה,,,
סוף הסיפור-טוב מראשיתו וממה שניתן היה לצפות.
שיחת סליחה מכל הלב, בנוסף-הלכה מנהלת החנות אל ביתה של הבחורה שנפגעה כל כך מחוסר האמון והאשמות שהוטחו נגדה, עם האבידה-להביא לה במתנה....חיבוק והמון דמעות סיימו את הסצינה. והמסך ירד באהבה ובשלום.
