טרואר , מונח בצרפתית , שהגיע מהמילה "אדמה" בצרפתית, המתאר מכלול של תנאי סביבה לגידול חקלאי. מונח זה כולל את אופי האדמה , האקלים, שיפוע המדרונות, ובעלי חיים וצמחים במרחב הגידול. אפיון סביבות הגידול של יין, כל השפעת הגאוגרפיה על טעמו ואיכותו של המוצר הסופי.
מושג הטרואר התפתח במשך מאות שנים של ייצור יין בצרפת, תוך ההבחנה מה גרם לשוני הגדול בין יינות מאזורים שונים, כרמים שונים או אפילו אזורים שונים באותו הכרם. הרבה לפניהם, יצרני היין של העולם העתיק כבר פיתחו תפיסה הגורסת שלאזורים שונים יש את האפשרות לייצר יינות מיוחדים ושונים, אפילו מאותם זני הענבים. ביוון העתיקה נהגו לסמן על הכדים את האזור ממנו ייצרו את היין, ואזורים מסוימים קיבלו מוניטין מיוחד בזכות איכות היין שלהם.
אזור בורגון, שבצרפת, היה מעובד בידי חברי המסדרים הבנדיקטינים והפרסיסקנים, שהיו משכילים ומסודרים. בהיותם בעלי שטחי אדמה, יכלו הנזירים לבצע הבחנות בקנה מידה גדול בקשר להשפעות של סוגי קרקע שונים על היין המיוצר.
בארץ אנחנו פוגשים מספר אזורים שניתן לקרוא להם "טרואר", למשל, רמת הגולן, הגליל העליון והתחתון, אזור העמקים, השרון, השפלה, מטה יהודה, הנגב , מדבר יהודה. ניתן בכל אחד מהאזורים לפגוש יקבים המייצרים יינות מאותם זנים אך עקב תנאיי השטח, תנאי האקלים, קרניי השמש המגיעות לכרמים גורם לכך שהטעמים יהיו שונים ומיוחדים לאותו אזור.
