בשנות ה- 80 של המאה ה- 20, רק לסבר את האוזן, הייתי בשנות העשרה שלי, אבי ז"ל, באופן קבוע היה שם על שולחן ארוחת שישי או ארוחת הצהריים בשבת, בעיקר כשאורחים היו מגיעים, בקבוק ריזלינג של יקביי רמת הגולן. יקביי רמת הגולן, בדיוק קמו והחלו ללמד אותנו, הישראלים, שיין הקידוש או יין הפטישים היו מונחים בכבוד על השולחן, לשתות יינות שולחניים איכותיים. מאז, עברו הרבה מאוד יין על השולחן והיום אנחנו משופים ביקבים, שבאמת מייצגים או מנסים בעבודה קשה, לייצג את הטראוור המקומי הישראלי. אמנם ישראל עדיין לומדת לדייק את הטעם המקומי, אבל בהחלט ישנם יינות מצויינים. אחד הזנים המקומיים, שלא הגיע מצרפת, עם הגעתו של רוטשילד לארץ, הוא זן הדבוקי, שבתקופה האחרונה יקבים רבים מייצרים ממנו יין זני או בלנד. זהו יין לבן מזן עתיק, רענן מאוד, ארומה של מלון וכייף לשתות אותו קר בערב קיצי חם. בהחלט מומלץ לשים על שולחן ראש השנה כמתנה חדשה לשנה החדשה. שנה טובה
