הטיפול ב- QHHT הוא כמו דלת סודית לעולם שמסתתר מתחת לפני השטח של כל מה שאנחנו מכירים.
זה לא רק להיזכר, זה להרגיש, לגעת, להבין פתאום איך הכל קשור להכל.
כל פעם אני נדהמת מחדש איך דרך העיניים העצומות של המטופל נפתחות חוויות שלא דמיינו – לפעמים מעולם רחוק, לפעמים ממציאות אחרת לגמרי. והכי יפה? זה לא רק מסע לעבר, זו מפת דרכים חדשה להווה, מפתיעה, מדויקת, שמובילה לריפוי עמוק
מבפנים.
כמטפלת QHHT, אני מוצאת שהפוסט הזה מזכיר לנו כמה עמוקות התובנות שניתן לגלות דרך הרובד התודעתי העמוק. הטיפול הזה מאפשר לנו לא רק להציץ מעבר למסכים של ההווה, אלא גם לגלות חוטים עדינים שמחברים את העבר הרחוק עם הבחירות והמצבים של ימינו. זה מדהים ומפתיע בכל פעם מחדש לראות איך תהליכי ריפוי ושחרור יכולים לנבוע מתובנות על עידנים נשכחים כמו אטלנטיס, ואיך המידע הזה מגיע בדיוק בזמן הנכון. זה כוחו של התת-מודע – מרחב אינסופי של חכמה, ריפוי והבנה.
מה אפשר ללמוד מהעבר?
האם נוכל להשתמש בזיכרונות קולקטיביים כמו אלו המתוארים בטכניקות כמו QHHT, מהם המסרים האוניברסליים שעשויים להנחות אותנו בהחלטות עכשוויות?
איפה עובר הקו האדום של גבולות המחקר המדעי?
מתי תועלת המחקר מצדיקה סיכון אתי או בריאותי, ומתי יש לעצור ולשאול שאלות מוסריות מהותיות?
וגם ...החיבור בין בריאות לעולם הגנטי:
אם מחלות עכשוויות כמו קורונה או שפעת העופות הן חלק מהתגובות של הטבע להתערבות שלנו, כיצד נוכל ליצור גישות המקדמות הרמוניה במקום קונפליקט?
מה אם המחלות והאתגרים שאנחנו חווים כעת הם תוצאה של "קרמה" קולקטיבית או מסרים מהעבר, כפי שטוענת דולורס קאנון?
האם מה שקבור באטלנטיס - צף במעבדות של היום?
!!!התרעת מסע בזמן: האם הניסויים הגנטיים שאנחנו עושים היום יובילו לאותו אסון שהשמיד את אטלנטיס?
סיפור אישי קטן: בסופרמרקט במילנו, לפני כ 25 שנה, עמדה צעירה ישראלית רעבה מול מדפים ריקים למחצה. המסעדה היוקרתית שתכננה לאכול בה הייתה סגורה, כמו מסעדות רבות באותה תקופה.
הסיבה? מחלת הפרה המשוגעת שטלטלה את אירופה. אותה צעירה, שהייתה אז צמחונית, לא יכלה לדעת שהיא עדה לתחילתה של תקופה חדשה - תקופה שבה האנושות מתחילה לשלם את המחיר על שינוי סדרי בראשית.
כשהטבע מחזיר מלחמה: מה קורה כשמערבבים גנום אנושי עם בעלי חיים.
עבר הופך להווה:
#דולורס_קאנון, בספרה "היקום המפותל 1", מספרת על מידע שהתגלה לה אודות ציוויליזציית אטלנטיס העתיקה. לפי המידע הזה, אותה חברה מתקדמת ניסתה למזג DNA אנושי עם זה של בעלי חיים, ניסויים שהובילו בסופו של דבר לאסון:
הנה מה שהיא מספרת:
"היה זה במהלך 1997 שההודעה הרשמית הראשונה על שיבוט הוכרזה.
שיבוט כבשה באנגליה.
אחרי הפגישה הזו באוגוסט 1997 דנו הרשויות בגלוי בסכנות השיבוט ובאתיקה סביבו. מעבודתי גיליתי ששיבוט בני האדם כבר הושלם.
ישנם דברים רבים שהציבור הרחב אינו מודע להם.
נדמה שפירורי המידע הראשונים רק מתחילים לצאת עכשיו (במיוחד עם ההכרזה האחרונה אודות שיבוט מוצלח ראשון של קוף [קרוב המשפחה הקרוב ביותר אלינו])
כדי שנתרגל לרעיון הזה כשתגיע ההכרזה הרשמית על שיבוט בני אדם.
מדענים אמרו שהם יכולים לשבט בעלי חיים ולהחדיר לתוכם גנים אנושיים כדי לייצר בשר טוב יותר, וליצור בעל חיים טובה יותר. לאחרונה הם גם החלו להחדיר גנים אנושיים לחזירים מיוחדים, כדי שאיבריהם יוכלו לשמש בניתוחי השתלות בבני אדם.
אם לחזיר התורם יהיו כמה גנים אנושיים, גוף האדם המארח לא ידחה את האיבר המושתל, בשעה שבדרך כלל הוא היה דוחה כל דבר שאינו אנושי או תואם.
מדען אחד העלה את ההתנגדות לכך שהחדרת גנים אנושיים וערבוב שלהם עם גנים של בעלי חיים עלול ליצור מחלות לא ידועות, שיתחילו בחיה ואולי יתפשטו לאדם.
החזיר, למשל, סבל ממחלות שהיו ייחודיות לו ולא ניתן היה להפיץ אותן באמצעות הטיפול בו או אכילת בשרו.
אבל המדענים חששו ממה שיקרה אם האיבר שנתרם יהווה חלק קבוע מגוף האדם והדם יזרום דרכו באופן קבוע.
הוא עלול לשאת את חיידקי המחלות ברחבי המערכות השונות של המארח, והם (החיידקים) עלולים לעבור מוטציה למחלות לא ידועות שיכולות להתפשט בכל האוכלוסייה. מספיק חשש נוצר ונערם אז בכדי לעצור זמנית את תוכנית התרומה עד שניתן יהיה לבצע מחקר נוסף.
כל זה נשמע כמו היסטוריה שחוזרת על עצמה.
האנושות עשתה את אותן טעויות שעשינו בימים עברו, בימיה הקדומים של אטלנטיס.
ואולי זו הייתה המטרה של המידע הזה שהופיע וצץ דווקא בזמן הזה בהיסטוריה שלנו. פעמון אזהרה מהעבר.
ציטוטים מתוך הטארנס של קלרה:
ד': אז המחלות לא נגרמו רק בניסויים הגנטיים. האם הן התחילו להתפשט לשאר המין האנושי?
ק': זה נעצר והוגבל לרמת החקר הגנטי. אבל המדענים ראו שאם ימשיכו, זה מה שיקרה. כי הישויות הללו ישתלבו אז בסביבתן והמחלה תועבר ותתפשט בכל הציוויליזציה.
וכך, הכוחות השולטים והמחליטים, אמרו 'את זה אנחנו לא יכולים להרשות שיקרה'. וכך מה שכבר היה, נהרס והושמד.
ד': האם היצורים הללו, שנוצרו בניסויים היו עקרים? או שהם הצליחו להתרבות בינם לבין עצמם?
ק': הם לא יכלו להתרבות בעצמם. הם היו רק "שיבוט", ללא איברי רבייה.
ד': כשזה רק התחיל, לשם מה שימשו ישויות אלה, לפני שזה יצא משליטה? האם הייתה להם מטרה?
ק': המטרה מלכתחילה הייתה פשוט לראות אם זה אפשרי, וזה יצא משליטה.
ד': אז הם לא השתמשו בישויות הללו לשום דבר?
ק': הם שימשו למה שהיצורים כן היו מסוגלים לעשות, הם לימדו אותם כמו רובוטים. והם פעלו כרובוטים בפקודת המדענים.
הם יכלו לשמש כעוזרים שלהם, או חברים למשחק עבור אחרים. הם תוכנתו להיות עוזרים בבית, רועי צאן..
כשהם ראו ונוכחו בכך ש: 'ובכן, צריכה להיות לנו מטרה, אם בכוונתנו ליצור אותם'. הם ייעדו אותם להיות כל מה שלא יהיה.
האם היו אלה הישויות המשרתות העדינות שג'ון ראה?
ק': ואז הם חשבו לעצמם, 'ובכן, זה נחמד. נכניס את כל הגנים האחרים ונמזג עם כל החיות האחרות, כדי לראות מה אנחנו יכולים להמציא'.
ומה שקרה אז הפך את הכל לכאוס. תוהו ובוהו.
ד': אז הסיבה העיקרית לסגירת הניסוי הייתה הפחד שזה יוצא משליטה והמחלות תתפשטנה?
ק': זו הייתה הסיבה היחידה. כי הם יכלו לצפות ולראות שכל הציוויליזציה תושמד לחלוטין. לכן, במקום זאת הם השמידו את הישויות הללו שהם יצרו."
האם כל זה נשמע מוכר? כי בדיוק את זה אנחנו עושים היום.
המעבדה המודרנית: כשאדם וחיה נפגשים
אם נתייחס לרעיון הכללי של מחלות שעוברות מיצורים מהונדסים גנטית, יש כמה סיכונים שהמדע המודרני מכיר בהם:
מחלות זואונוטיות (שעוברות מבעלי חיים לבני אדם)
וירוסים שעוברים רקומבינציה (שינוי גנטי)
פתוגנים עמידים לתרופות
מעניין לחקור את הרעיון הזה מנקודת מבט המשלבת מיתולוגיה וידע מדעי מודרני על מחלות זואונוטיות. אם נתבסס על המיתוסים של יצורים כלאיים ונשלב את הידע המדעי שלנו:
בהתחשב בתיאורים המיתולוגיים של יצורים המשלבים מאפיינים של אדם וחיות ים (כמו בסיפורי בני הים), ייתכן שהיו מחלות דמויות:
זיהומים פטרייתיים עמידים (בדומה לזיהומים שמוכרים כיום בקרב יונקים ימיים)
וירוסים שמתפתחים בסביבה ימית (בדומה לווירוסים שעוברים היום בין דגים ויונקים ימיים)
מהכלאות עם יצורים דמויי עופות (כמו בסיפורי הספינקס או ההרפיות):
מחלות נשימתיות מורכבות
וירוסים דמויי שפעת מוטנטית
מהכלאות עם יונקי יבשה (כמו במיתוסים על המינוטאור):
מחלות דם מורכבות
זיהומים שעוברים דרך מגע ישיר
המעניין הוא שאנחנו יכולים לראות דפוסים דומים במחלות זואונוטיות אמיתיות שמוכרות לנו היום, כמו אבולה (שמקורה בעטלפים), או COVID-19. זה מראה שהמיתוסים הקדומים אולי שיקפו הבנה אינטואיטיבית של הסכנות בערבוב בין מינים שונים.
בשנות השמונים של המאה העשרים, מישהו החליט שיהיה זה רעיון מצוין להאכיל פרות בשאריות של... פרות אחרות.
כן, קראתם נכון. התעשייה החקלאית, בניסיון להגדיל רווחים, החלה להשתמש בשאריות בשר ועצמות טחונות כתוסף מזון לפרות - חיות צמחוניות מטבען. התוצאה?
מחלת ה-BSE,
או בשמה המוכר יותר - "הפרה המשוגעת".
זו הייתה רק ההתחלה.
משק התרנגולות: מדגרה למגפות
שפעת העופות היא סיפור אחר לגמרי, אבל עם אותו מוטיב מרכזי - התערבות אנושית במערכות טבעיות. בלולים התעשייתיים המודרניים, אלפי עופות נדחסים יחד בתנאים שיוצרים סביבה מושלמת להתפתחות וירוסים. כשמוסיפים לתמונה את השימוש הנרחב באנטיביוטיקה ואת המניפולציות הגנטיות שנועדו להגדיל את תפוקת הבשר והביצים, מקבלים מתכון מושלם למוטציות וירליות מסוכנות.
הקורונה: כשהמעבדה פוגשת את הטבע
ואז הגיעה שנת 2019, ואיתה וירוס שטלטל את העולם כולו. בין אם מקורו של וירוס הקורונה במעבר טבעי מעטלפים ובין אם בדליפה ממעבדה, הסיפור מדגיש שוב את הסכנות שבהתערבות האדם במערכות טבעיות.
המחקר בווירוסים, גם אם נעשה במטרות טובות, יכול להוביל לתוצאות בלתי צפויות.
הקשר המטריד
מה משותף לכל המקרים האלה? בכולם אנחנו רואים דפוס דומה:
התערבות אנושית במערכות טבעיות
מניפולציה של תהליכים ביולוגיים למטרות רווח או מחקר
תגובת שרשרת בלתי צפויה שמובילה למשבר בריאותי גלובלי
בימינו, מדענים עובדים על פרויקטים שלפני עשור היו נשמעים כמדע בדיוני טהור. הנה כמה דוגמאות מטרידות:
חזירי העל-אדם
במעבדות ברחבי העולם, מדענים מחדירים גנים אנושיים לחזירים. המטרה המוצהרת? ליצור איברים להשתלה בבני אדם. התהליך, הנקרא xenotransplantation, אמור לפתור את המחסור החמור באיברים להשתלה. אבל מה קורה כשמערבבים DNA אנושי עם DNA של חזיר? האם אנחנו באמת מבינים את כל ההשלכות?
הנדסת טעם
אבל זה לא נעצר באיברים להשתלה. חברות מזון משתמשות בהנדסה גנטית כדי לשפר את טעם הבשר ואת יעילות גידול בעלי החיים. שוב, גנים אנושיים משחקים תפקיד בתהליך. השאלה היא - האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו אוכלים?
ואז מגיעות המגפות. שפעת העופות. הפרה המשוגעת. קורונה. האם זה מקרי שכל המחלות האלה מופיעות דווקא בתקופה שבה אנחנו מתערבים בקוד הגנטי של החיים עצמם?
תיאוריית הנקמה
יש הטוענים שמה שאנחנו רואים היום הוא לא סתם סדרה של מקרים מצערים. אולי אלו האזהרות הראשונות של הטבע - תזכורת למה שקרה, יל פי #דולורס_קאנון, באטלנטיס העתיקה. כשמערבבים מינים שונים, התוצאות יכולות להיות הרות אסון.
הסכנה האמיתית
המדע המודרני מזהה כמה סיכונים מרכזיים בערבוב גנטי בין מינים:
1. וירוסים חדשים: כשמערבבים DNA אנושי עם DNA של בעלי חיים, אנחנו יוצרים הזדמנויות חדשות לווירוסים לעבור מוטציות ולהפוך למסוכנים יותר
2. מחלות לא מוכרות: איברים מושתלים מבעלי חיים מהונדסים גנטית עלולים להכיל פתוגנים שמערכת החיסון שלנו לא מכירה
3. השפעות בלתי צפויות: איננו מבינים עדיין את כל המורכבות של המערכת הגנטית
האם ההיסטוריה חוזרת?
הצעירה הרעבה ממילנו כבר מזמן אינה צמחונית. אבל אולי דווקא אותו רעב באיטליה, אותה תחושת חוסר האונים מול מגפה שיצאה משליטה, היו סימן ראשון למה שעומד לבוא. האם אנחנו חוזרים על אותן טעויות שנעשו, אם נאמין לקאנון, לפני אלפי שנים?
מבט לעתיד
האם זה אומר שעלינו להפסיק את כל המחקר הגנטי?
כנראה שלא. אבל אולי הגיע הזמן לעצור לרגע ולשאול את השאלות הקשות:
- מה המחיר האמיתי של הניסויים האלה?
- האם אנחנו באמת מבינים את ההשלכות?
- והאם, כמו באטלנטיס המיתולוגית, אנחנו מתקרבים לנקודת האל-חזור?
דולורס קאנון, היא למעשה המפתחת של שיטת ה-QHHT. היא פיתחה את השיטה הזו תוך כדי המחקר שלה ברגרסיות לחיים אחרים עם מטופלים, שדרכן היא אספה את המידע על אטלנטיס ותקופות אחרות.
מקור המידע על המניפולציות הגנטיות באטלנטיס הגיע דרך מפגשי QHHT שקאנון ערכה, בהן מטופלים סיפרו על זכרונות וידע מתקופות חיים אחרות.
לפי תפיסת ה-QHHT, חלק מהמחלות המודרניות יכולות להיות קשורות לטראומות או אירועים מחיים אחרים, כולל מהתקופה האטלנטית
