בס"ד
אנחנו כל הזמן מחפשים להתעסק במשהו חדש או לטעום משהו חדש, כל הזמן מחפשים דברים חדשים.
כדי להצליח בחיים שלנו, אנחנו צריכים לייצור דברים חדשים וע"י כך אנשים יעקבו אחרי העשייה והיצירה שאנחנו משנים כל פרק זמן.
בגלל כל השינויים שאנחנו יוצרים כמו בטכנולוגייה, אנחנו מתקדמים עוד צעד להצלחה ולא נתקעים מאחור.
החלטתי בגלל המסקנה שכבר קיימת לא לדרוך במקום ולערוך סרטים לאירועים וללקוחות ולקבל כסף.
כסף זה לא הכל בחיים, וכדי שאנשים יבואו אליך אתה צריך למשוך אותם כדי שיעקבו ויראו את העבודות שאתה יוצר.
אחרת אתה דורך במקום ולא מתקדם בחיים.
תינוק שגודל הוא צריך לשנות את ההליכה שלו וגם את הדיבור, במהלך ה3 השנים הראשונות שלו בחיים, הוא לומד לזחול, להתהפך, לעמוד ובסוף ללכת. ואותו דבר בדיבור.
בהתחלה למדתי לערוך סרטים, והיה לי קשה שלא הגיעו אלי אנשים כדי שאני יערוך להם סרטונים.
התחלתי לערוך סרטים בחינם, כמה אפשר לעבוד ולא לקבל תשלום על שעות העבודה - זה נשמע שאני פרייאר.
שאלתי את עצמי- אולי השיווק שלי לא נכון והצטרך ללמוד ולחדש את השיווק, הלכתי לכל מיני כנסים וקורסים כדי להתפתח וע"י כך להצליח.
תהליך השיווק של העסק מתחיל בחשבון ביוטיוב, דף עסקי בפייסבוק, בפתיחת אתר לעסק, אפילו חשבון חדש בפייסבוק.
לקוח התקשר אלי כדי לערוך לו סרטון הרצאה לעסק ע"י מצגת שהוא הכין, ורק האיתי צריך להוסיף דיבור.
הרגשתי בעננים, הולך לי טוב בשיווק.
החלטתי שבמקום לחכות שאנשים התקשרו אלי או יפנו אלי, אני ילך לפגוש אותם פנים מול פנים באחד המתחמים שבמרכז הארץ, ששם אני יחלק ורד לכל העוברים ושבים שבכל ורד הכרטיס הביקור שלי.
לא חשבתי על התוצאה פשוט זרמתי עם האנשים, שבהתחלה נלחצתי פחד מוות בכל זאת פעם ראשונה שאני עומד לבד ומחלק לאנשים זרים. במקום לחשוב מה אנשים חושבים אלי, זרמתי, נהנתי, חייכתי ואפילו הצטלמתי.
אחרי שראיתי את מקבץ התמונות של הצלם המוכשר יוסי גמזו לטובה, קלטתי כמה אושר וכייף עשיתי באותו יום של ט"ו באב, זה סיפק אותי מאוד. אפילו שלא ייצרו קשר, אני מאוד בטוח שאותם אנשים שקיבלו ורד + כרטיס ביקור שמרו את הכרטיס ויזכרו אותי ואולי באחד הימים ייצרו קשר. :):)
אחרי תקופה יצרתי סרטון מצוייר מקטעים של סרטים קיימים, בקשתי מכמה אנשים בני משפחה וחברים המעוניינים לדובב בסרט המצוייר שמדבר על מגילת אסתר. ו-5 אנשים דבבו בסרט ע"י מאמרים מהסיפור מגילת אסתר. האמת זה היה משעשע.
החלטתי להפיק סרטוני מוסר השכל מצוייר עם דיבוב ולהגשים לאנשים חלום קטן. הולך להיות סדרת סרטוני מוסר השכל.
בכל שנה הגיעה אלי לקוחה אחת, שאני יערוך לה סרטון לאירוע. וכל סיום העבודה אני מקבל פידבק והמלצה על העבודה והשירות.
אני לא מצליח להביא מספיק לקוחות לעסק, כדי להתקדם ולא לדרוך במקום.
החלטתי במקום להתעסק רק בעריכת וידאו, לעסוק בעוד תחום והוא הצילום.
נרשמתי לבית הספר צילום בעם לכמה חודשים ללמוד את יסודות הצילום, ושם נתנו לי טעימה קטנה על עולם הצילום.
אחרי 3 שנים החלטתי שאני רוצה לפתח את תחום הצילום ונרשמתי לבית הספר גברא, שאני עדיין רשום שם ומצלם המון.
בין לבין העזתי והתחלתי לעשות צילומי אירועים בתרומה אצל "חברים לרפואה" וימי הולדת, לאט לאט צילמתי באירוע חגיגת עשור לבית הספר לקונגפו, התחיל להתגלגל לאירוע חברה של ספנות.
היום אני מצלם לאירועים קטנים עד 200 איש, התקדמתי ועליתי עוד רמה. אני רוצה ללמוד עוד ולהצליח בתחום.
בלימודים של הצילום יש פרוייקט אישי שכל תלמיד יוכל להמשיך באותו פרוייקט גם אחרי הלימודים, אני לקחתי את זה לצילומי בובות צעצוע פליימוביל שלפרוייקט נקרא "צילום בעל משמעות". במהלך השיעורים בניתי סצנות לאותם בובות כדי להעביר מסר לאותו צופה. אני לא יודע לאין זה יוביל אותי, אם זאת אני יודע למקום של אושר, הנאה וסיפוק גדול.
