מי צריך ייעוץ חינוכי לגיל הרך ומדוע צריך אותו / כרמית אלון
מורים, גננות, מחנכים, מטפלים ועמיתים יקרים.
מחקר שפורסם במעריב, 20.6.2013 מגלה שאחד מכל שלושה מורים שוקל לפרוש מהמערכת! 2 הסיבות המרכזיות לכך הן החסך בכלים להתמודדות עם תלמידים בשטח והפער שבין ההכשרה במכללות למורים לבין המציאות בפועל.
אתם מופתעים? אני לא וסביר להניח שחלק ניכר מכם לא זקוק למחקר כדי לדעת שזה המצב.
כעמיתה למקצוע גם אני הקדשתי ימים ולילות במאמץ למצוא עוד כלים לעבודה היומיומית שלי בשטח, התרגשתי לקראת שנת לימודים חדשה, התלבטתי כיצד לעזור לילד שרק את אמו רצה, ומדי פעם גם אני נרשמתי להשתלמות רק בגלל שככה "המפקחת קבעה".
כן. גם לי היו ימים מלאי סיפוק והנאה מהמגע הישיר עם הילדים או מפגישות שהתקיימו עם דמות חינוכית מעצימה ומעוררת השראה. בימים מיוחדים וגם באירועים חגיגיים אמרתי לעצמי "לו x הייתה רואה מה נעשה פה": לא פעם רציתי שמישהו יכנס במפתיע כדי שאוכל לחלוק איתו את התרוממות הרוח מהאקלים החינוכי והיחסים ששררו בקבוצה.
והיו גם ימים אחרים: ימים מתישים בהם התאכזבתי קשות מאוזלת ידה של המערכת או מחיתי דמעה כשקריאות העזרה שלי נתקלו בחומה אטומה. ימים בהם קינאתי בסופרויז'ן ובהדרכה המקצועית שניתנים כדבר מובן מאליו לפסיכולוגים ולצוות הפרא - רפואי שעובדים יחד עם גננת השי"ח או הגננת הטיפולית בגן הטיפולי למשל. באותם רגעים יותר מכל רציתי מישהו מקצועי שאוכל לסמוך עליו ושגם הוא יסמוך ויאמין בי, דמות מקצועית שתקשיב ותבין אותי בלי שיפוט, בלי נזיפה ובלי ביקורת על כך שהפרתי את ה"שקט התעשייתי".
בדיעבד אני יודעת שבעצם, במרבית המקרים לא היה נחוץ הרבה. מילה טובה, אוזן קשבת, כמה טיפים ובעיקר עידוד היו משנים את כל התמונה. אלא מה? כמו בכל גן ילדים, גם לי לא היו הפסקות, חדרי מורים או מנהלות שיאפשרו אוורור, יתנו משוב, יעודדו או יתמכו בי.
האם לא הייתה לנו "מדריכה" בסביבה? הייתה גם הייתה הדרכת גננות, ובכל זאת, במקרים רבים הרגשתי לגמרי לבד מול האחריות הכבדה.
ידעתם שההכרה בהרגשת ה"לבד" הזו של קהילת הגננות סללה למעשה את הדרך לצמיחתו של ענף הייעוץ החינוכי לגיל הרך?
החסך הגדול במענה ממשי לצרכים האמיתיים בשדה עורר בי תסכול גדול והתסכול הזה הניע אותי למצוא מענה. ככה הגעתי אל מחוזות הייעוץ החינוכי ובהמשך אל לימודי הגשטלט, האימון האישי והדרכת ההורים. כל אלה נתנו לי את אותם כלים שכל כך היו חסרים לי בעבודה היומיומית.
אני משוכנעת שכל מורה וגננת זקוקים לכלים הללו וכל עובד הוראה יכול להיתרם מהם בצורה משמעותית. יש בי תקווה ומשאלה שבוא יבוא היום בו הייעוץ החינוכי בכלל, והייעוץ לגיל הרך בפרט, יהפכו לחלק בלתי נפרד מתנאי העבודה ויהיו בהישג ידם של כל מורה, של כל גננת ושל כל איש צוות במערכת החינוך. מערך תמיכה כזה יקדם את הרווחה האישית של המחנך, יתרום להתפתחותו האישית והמקצועית ויסייע להבראה ממשית של מערכת החינוך.
במה אוכל לעזור?
רוצים לשתף, לשאול או להתייעץ עם מישהו שמבין בתחום?
לא יודעים כיצד להתמודד עם בעיה שמטרידה אתכם?
מחפשים קשר אישי עם קולגה מקצועית שתהיה איתכם ב"גובה העיניים"?
בתוך זמן קצר תוכלו להרגיש הקלה ממשית ולקבל מענה מקיף למה שאתם באמת זקוקים לו.
הליווי העקבי, העזרה המעשית והקשר האישי איתי יתנו לכם ביטחון וידיעה שיש לכם כתובת.
מפגשי הייעוץ שלי מעצימים ומותאמים לצרכים האישיים של כל נועץ.
אפשר לקיים פגישה טלפונית ואפשר פגישה פנים אל פנים.
אפשר להיפגש במקום ניטרלי או בשטח, בתוך המסגרת החינוכית.
אפשר לקיים מפגש אישי ואפשר גם מפגש קבוצתי.
שורה תחתונה? המגע הישיר עם הילדים, המפגש עם המסגרת החינוכית והקשר האישי עם העמיתים לדרך
ממלאים אותי בהרבה מאד סיפוק והנאה.
ההזדמנות לתת כתף ולהעביר אליכם מעט מהידע והכלים שצברתי
נעשית ביראת כבוד, בתחושת שליחות ובאהבה גדולה.
בואו נדבר על זה בטלפון 4300230 077
השאירו כאן פרטים ואחזור אליכם בהקדם
לחצו כאן כדי לקרוא עוד קצת על הצרכים בשדה החינוכי
וכאן כדי לקרוא מה כתבו עמיתים ושותפים לדרך
|