הפסיכותרפיה בראשיתה, התבססה על מילים. המטופל שכב על ספה בפסיכואנליזה, או על כורסא בפסיכותרפיה ודיבר ככל העולה על רוחו והמטפל מצדו הקשיב והגיב. לאנשים מסוימים דרך זו של טיפול מועילה ביותר. אך התברר, שיש אנשים שבדרך זו לא מגיעים לאותם חלקים בנפש שחסומים לעולם המילולי.

מח ימין. מח שמאל

לפי תאוריות נוירולוגיות מסויימות, מקובל לחשוב שיש  חלוקה של התפקודים במח כך שההמיספרה הימנית של המח אחראית על החשיבה היצירתית וההמיספרה השמאלית מטפלת יותר בחשיבה הלוגית.

ידוע שהתפקודים המילוליים, נשלטים על ידי אזורים בהמיספרה השמאלית. כמו "אזור ברוקה" ואזור "ורניקה" למשל.

במקרים כאלה, נראה שהשימוש באמנויות השונות, פונה להמיספרה הימנית, ולכן מחבר את האדם עם החוויות הראשוניות שלו. אלה שאותן הוא חווה לעתים עוד לפני שהשפה היוותה עבורו אמצעי לתפיסת העולם ולתקשורת בינאישית (בשלב הפרה-ורבאלי). באמצעות חוויה עמוקה שכזו שכוללת שפה ביחד עם התנהגויות ופעולות נוספות, האדם יכול להיזכר ברבדים שונים של חשיבתו בחוויות אותן חווה בעבר הרחוק שלו והן הודחקו אל הלא מודע או אל התת מודע שלו (ראה המודל הטופוגרפי ע"פ פרויד).

על פי התאוריה פסיכואנליטית, האישיות מתפתחת מעט לאחר לידת האדם, בשלבים הקשורים לאזורים ארוגניים מרכזיים בגוף. זאת, על פי המודל הפסיכוסקסואלי אותו פיתח פרויד. בכל שלב יש קונפליקט שיש לפתור אותו על מנת לעבור לשלב הבא. בהתאם לכך, אם בטיפול נוכל לשחזר חוויה שהודחקה ללא מודע שלנו בשלב מוקדם יותר, נוכל להעלות אותה לתת מודע או למודע וכך לעבד אותה ולפתור את הקונפליקט שלא נפתר בזמנו. לכן חשוב לנו למצוא את האמצעים שיאפשרו למטופל לחזור לאותן חוויות ולהיפגש איתן, כל עוד הדבר לא מאיים על שלמות נפשו.

יש מטופלים שעבורם השפה היא אמצעי ביטוי כל כך משוכלל, שהם משתמשים בשפה לעתים גם כדי למסך (מלשון מסך) את רגשותיהם ואת זכרונותיהם. עבורם השפה היא סוג של מנגנון הגנה בפני אותם זיכרונות, מחשבות ורגשות שמעוררים אצלם חרדה. במקרה כזה, השפה מהווה מחסום לתהליך המודעות שאמור להתרחש בטיפול וקיימת תקיעות.

האמנויות השונות מאפשרות למטופל לעקוף את מחסום המילים. כמו-כן, תוך כדי פעולה באמנות, האדם חש תחושות גופניות, בנוסף לרגשות ולמחשבות. הדבר מקנה לחוויה הטיפולית רבדים שונים ההולכים ומעמיקים עם התמשכות הטיפול.

הטיפול בהבעה ויצירה כולל התמחויות שונות, בהתאם לאמנויות השונות: טיפול באמנות (פלסטית); דרמה-תרפיה; טיפול בתנועה; טיפול במוסיקה; פסיכודרמה. הטיפול בהבעה ויצירה אינו מיועד לאמנים דווקא. להיפך, אנו מאמינים שכל אחד יכול ליצור ומומלץ להיות מטופל בטיפול הנעזר באמנות שאינה שגורה על המטופל בחיי היום-יום ועל כן יש בה את הפוטנציאל לפתוח אצלו ערוצים חדשים אל הלא מודע.

דינה רחמני זילברשטיין

מטפלת באמנות MA

פורסם במקור באתר "טיפול באמנות בצפון"