"אין עם מי לדבר! בקושי מקשיבים לי!", אלו רק חלק מהביטויים המתוסכלים שאני שומע ממאות ממונה בטיחות, שמשקפות מצב עגום בו רבים מהממונים נלחמים על הבטיחות בארגונים בו הם פועלים ללא שיתוף פעולה פעיל מצד ההנהלה הבכירה וממנהלי השטח והעובדים.
הממונה הוא במקרים רבים "עלה התאנה" של המעסיק בפני החוק. המנכ"ל רוצה אותו בארגון רק כדי "שירדו לו מהגב" ובתנאי שהממונה יעלה לו כמה שפחות. כמה שפחות הוצאות ותקציב וכמה שפחות לעצור את מהלך העבודה השוטף והיצרני. אז מה צריך לעשות ממונה בטיחות כדי שיקשיבו לו?
"אין עם מי לדבר! בקושי מקשיבים לי!", אלו רק חלק מהביטויים המתוסכלים שאני שומע ממאות ממונה בטיחות, שמשקפות מצב עגום בו רבים מהממונים נלחמים על הבטיחות בארגונים בו הם פועלים ללא שיתוף פעולה פעיל מצד ההנהלה הבכירה וממנהלי השטח והעובדים.
הממונה הוא במקרים רבים "עלה התאנה" של המעסיק בפני החוק. המנכ"ל רוצה אותו בארגון רק כדי "שירדו לו מהגב" ובתנאי שהממונה יעלה לו כמה שפחות. כמה שפחות הוצאות ותקציב וכמה שפחות לעצור את מהלך העבודה השוטף והיצרני.
אולי אעיר בכם קצת התנגדות אם אומר שגם בארגונים הגדולים והמסודרים, הבטיחות במקרים רבים היא יותר "מן הפה אל החוץ", מאוד פולטיקלי קורקט לדבר על החשיבות של להגיע הביתה בשלום ועד כמה שהעובדים חשובים לנו כמו משפחה. אני לא ציני בעניין ואני חושב שבמקרים רבים זו אמת פנימית ואמיתית של הרבה מנהלים. יחד עם זאת, כמי שהיה מנהל שנים רבות, אני יכול לומר שמסתירים מכם אמת גלויה אחת, "זה הכל בעניין של כסף ומוניטין!".
בעיניים ארגוניות יש מדד אחד ברור, או שאתה "חלק מהפתרון" הארגוני או שאתה "חלק מהבעיה"!
מאחר וממונה הבטיחות נתפס "כגורם הוצאה" וכגורם שיטור, מעמדו של ממונה הבטיחות נשחק. הוא נתפס "כחלק מהבעיה"! כדי להפוך את ממונה הבטיחות לגורם רצוי מאוד בארגון עליו להפוך להיות "חלק מהפתרון הארגוני" כלומר גורם שמסייע לארגון לשפר באופן מתמיד את הפריון ואת התדמית שלו.
אם תשאלו את בוגרי "קורס מדריכי הבטיחות" הם יספרו לכם שגורם ההתנגדות מספר אחד בתחילת הקורס, היא התפיסה הרווחת של מרבית הממונים, שיש להם תפקיד של "העברת ידע" ושיקוף הסיכונים "למחזיק המקום" וכל זאת מתוקף החוק. אין טעות גדולה מזה!
לא מכיוון שזה לא תפקידם אלא מכיוון שאנשים בארגון שקועים במשימות שלהם. אם מישהו עוזר להם לקדם את המשימות שלהם, סבבה! אם לא ובנוסף הוא גם מצביע להם על הפגמים והחסרונות שלהם, ממש לא סבבה!
"קורס מדריכי הבטיחות" שפיתחתי, נותן כלים מעשיים מאוד מהשטח ונוסחאות פשוטות שעובדות, שמאפשרים לממונה הבטיחות למלא גם את תפקידו כממונה "בראי החוק" וגם להפוך להיות גורם "רצוי מאוד" בארגון "ואיש מפתח" בקידום הפריון הארגוני.
הסוגיה השניה והמאוד כואבת לממונים רבים היא סוגיית התקשורת הבינאישית שהיא המנוף להצלחה של כל מנהל בארגון ובפרט של ממונה הבטיחות.
ממונה הבטיחות הוא "מפקד ללא חיילים"! אמנם ניתנה לו סמכות ניהולית ואפילו חוקית לדרוש ממנהלים ועובדים אבל בת'כלס זה לא עובד בשוטף! המנהלים והעובדים אינם כפופים לו ואינם סרים למרותו. אם הממונה יקשה מדי הוא ימצא את עצמו מחוץ לארגון ולכן הוא נע כל היום על "חבל דק" בין הדרישה לעמוד בחוק לבין הצורך לאפשר את קיום השוטף.
הממונה, אולי יותר מכל מנהל אחר בארגון, נדרש לשלוט באומנות ההנעה והרתימה של המנהלים והעובדים לעשות את הפעולות הרצויות בבטיחות ולשם כך פיתוח יכולת התקשורת הבינאישית שלו היא כלי מפתח הכרחי להצלחתו!
"קורס מדריכי הבטיחות" הוא בעייני לא קורס לאלו שרוצים לקבל הסמכת הדרכה לטכנאים, אלא קורס בסיסי והכרחי לכל ממונה בטיחות שרוצה להצליח בתפקידו!
מעבר לכלים הרבים שניתנים בקורס בתחומי ההדרכה והתקשורת הבינאישית: כיצד לבנות הדרכה אפקטיבית ומעניינת? כיצד להציג? כיצד ליצור רושם ראשוני ולעמוד מול קהל? כיצד להתמודד עם התנגדויות? כיצד לנהל דיון? כיצד לבנות תכנית הדרכה שנתית? כיצד לדבר עם אנשים? כיצד לשווק את הבטיחות? כיצד מעבירים מסר? כיצד יוצרים מוטיבציה והנעה של אנשים? כיצד לפתח אסרטיביות? ועוד תחומים רבים נוספים, אנו בעיקר מביאים לקורס סימולציות אמת מהשטח "ובגובה העיניים" ומתאמנים על הכלים ת'כלס.
הכייף הכי גדול שלי בקורס הוא כאשר אנשים בין מפגש למפגש אומרים לי "ינאי אתה יודע שכבר השתמשתי בכמה כלים של הקורס וזה עבד לי מצויין!"
חשוב לי ממש שתגיעו ל"קורס מדריכי הבטיחות" ותקבלו כלים שיעזרו לכם לקדם את עצמכם ואת הבטיחות ביום יום. אשמח לראותכם ועד אז "אפס נפגעים" לכולכם J
ינאי דותן
יעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים בחברות תעשיה ושרות
054-4872000
